דלג על חיפוש
דלג על ניווט מהיר
דלג על צור קשר

צור קשר

 

 להשארת פרטים:

 לחצו כאן

טלפון 09-7966566

info@m-harpaz.co.il

 

דלג על לוח אירועים במרכז הרפז

לוח אירועים במרכז הרפז

   

הקורסים מוכרים ע"י משרד החינוך לעובדי הוראה בשבתון!! לחצו לצפייה באישור

 

 

דלג על סרטון 1

סרטון 1

דלג על Banners

כיצד מסגלים מיומנויות של סובלנות בגן הילדים

ניתן לומר שהמצרך החשוב ביותר והנדרש ביותר לאנשי חינוך הוא "סובלנות". בעיקר בעידן זה, שהסמכותיות מתערערת גם של ההורה וגם של אנשי החינוך בגנים ובבתי הספר, גננות ומורים מתמודדים עם הצבת חוקים ואכיפתם.
בגיל הרך נדרשת סובלנות אף רבה יותר. מיומנויות התקשורת עוד בהתהוות, כמו גם כל שאר המיומנויות, הסנסו-מוטוריות, הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות. מאיש החינוך בגן ילדים נדרשת סובלנות ברזל על מנת להתאים את עצמו לקצב של הגיל הרך, לקבל את השוני המהותי בקצב ההתפתחות של הילדים ולתת מענה לכל אינדווידואל בהתאם לרמתו ההתפתחותית.
הקושי בעמידה מול כיתה של קטנטנים שיכולת הריכוז שלהם מסתכמת במספר דקות בודדות, הרעש הקבוע בגן והבלגן החוגג עד סוף היום, מכלה כל טיפת סובלנות בעצמותיה של הגננת.
כגודל האחריות של התפקיד כך גודל הסובלנות הנדרשת והגודל הוא ממש אינסופי.


ובכל זאת, הדרישה לסובלנות היא בגדר המובן מאליו על אף שמדובר ביכולת ומיומנות מאד ייחודית שלא כל אחד מחזיק. ישנם כאלו שבחרו לרכוש השכלה אקדמאית בחינוך לגיל הרך אך בשטח הדברים נראים אחרת ואין הכוונה לזמן הסטאג' או לימות ההתנסות, הכוונה היא לשטח שטח, כשהגננת עומדת מול כיתת הילדים ומול מבול של הורים .


נראה שסובלנות לילדים בגיל הרך הופך למובלעת בתוך המילה מקצועיות. ככל שאנו מבינים את ראשם וליבם של הילדים, אנו נהייה סובלניים יותר אליהם כשהדברים יבואו לידי ביטוי. למעשה, לא ננהג בחוסר הבנה אם נעמיק ונבין .
כך גם בתפקידי שירות לקוחות בעסקים וארגונים שבפועל, תפקידם העיקרי הוא להיות סובלניים. איך אפשר כל היום לענות לטלפונים או לקבל קהל של לקוחות תובעניים, קולניים, מלאי שאלות ומפגיני אמוציות ? לדעת לענות על השאלה בהחלט לא מספיק אולם, האיך שנענה על השאלה יעשה את כל ההבדל. הכל תלוי במידת הסובלנות וכן... סובלנות היא תכונה נרכשת.
סובלנות אנו רוכשים עוד מגילאים מאד צעירים כשראינו את הורנו מפגינים מידה של סובלנות בבית, על הכביש, באינטראקציות חברתיות ומולנו. במהלך החיים הוזרקנו לתוך מסגרת אחת אחרי השנייה והסובלנות אפשרה לנו למתן את המרדנות הטבעית .ועם היציאה לאזרחות, העמידה מול בוסים תובעניים ולקוחות לא מרוצים אימנה אותנו היטב למיומנות של סובלנות.

בכל תחום עיסוק, בכל אינטראקציה ואפילו בהתמודדות אישית כלפי עצמנו אנו חייבים להפגין סובלנות כי בלעדיה כמחסום, אין לדעת מה יפרוץ.
מיומנות הסובלנות נלמדת היום בארגונים גדולים במסגרת השתלמויות במכירות, בשירות ובניהול. למעשה, אנו לומדים כיצד לראות מעבר לסיטואציה "המרגיזה".

אנו לומדים לחשוב ולהגיב בצורה רציונאלית ולא אמוציונאלית ואנו לומדים בעיקר פסיכולוגיה החושפת את מאחורי הקלעים של לקוח כעוס בעוד היא מקשרת את כעסיו לביטחונו העצמי, להפגנת יכולת שליטה ולעוד כמה דברים הקשורים לילדותו הרחוקה.

ולשם מה?? לשם הסתכלות על הסיטואציה "מחוץ לגופינו". להיות שם מול הלקוח אך לא ממש להיות שם אלה להיות ממעל. לראות את הסיטואציה מהצד ולא כשותף לה. כך נשמור על אובייקטיביות ולא נקשר אותה אלינו, כך נוכל לפרש ולנתח את הסיטואציה בצורה רציונאלית ולא להגיב מהמותן ועל סמך הרגש שהציף אותנו.

ואיך עושים זאת ?? מתאמנים, מתאמנים ומתאמנים... לומדים הכל על תורת שירות הלקוחות. כמו שלמדנו ועוד נלמד על חינוך לגיל הרך כך נצטרך ללמוד, להבין ולהתאמן על עבודה מול לקוחות הגן-ההורים כי מי כמוהם יכול לעיתים ובאופן בלתי מכוון, לגרום לסובלנותנו לפקוע .....
בהתייחסות להורה כלקוח וכשותף חינוכי לגני הילדים, נבין שנדרשת כאן תכנית עבודה בדיוק כפי שנדרשת תכנית עבודה למול הילדים.
הבנת החשיבות והתרומה לעבודה אפקטיבית מול ההורים וההבנה שהם לא ייעלמו ולא משנה מה נעשה כדי לדחוק אותם מחוץ לדלתות הגן, מחייבת אותנו להפשיל שרוולים ולפתח מידה של סובלנות. אז כאמור, כשנרכוש מידה של סובלנות, ברמת התוצאה, הדברים ייראו אחרת לגמרי.

כשנעמוד מול הורה המתעקש שהחל מהיום נגמול את ילדו בין השנתיים מחיתולים על אף הפספוסים האין סופיים ואי מוכנותו של הילד, ממש לא נחוש כעס.. אנו נעמוד מולו פיסית אך בנפשנו לא ממש נהיה שם, נהיה ממעל, נסתכל על הסיטואציה מהצד, כיועץ חיצוני ואובייקטיבי. ובזמן שנביט בסיטואציה מהצד, אנו נחשוב באופן רציונאלי, איזה צורך של ההורה עומד מאחורי כזו בקשה וכיצד אני יכול לתת מענה לצורך זה מבלי לפגוע בהורה, בילד או בעצמי. חשיבה רציונאלית ממקום אובייקטיבי, בטוח תניב תוצאה טובה יותר מאשר זה הנובעת ממקום אמוציונאלי הכוללת תגובה שיפוטית, מלאת כעס וחוסר הבנה לפער בין הבקשה של ההורה למציאות של הילד.

כל גננת ומנהלת לבטח מחזיקה בתפיסה וגישה בנושא גמילה מחיתולים, לא ייתכן אחרת וגם לא ייתכן שגישה אחת טובה מהשנייה שהרי זה עניין של תפיסה.

ההבדל נובע מאופן העברתה והנחלתה את הנושא למול לקוחות הגן – ההורים אם זה בתחילת שנה בעת אסיפת ההורים ואם זה בהינתן סיטואציה נקודתית מול הורה המעלה את בקשתו זו שעשויה להיות סותרת לתפיסתה של הגננת.


אז איך מתאמנים לחיזוק שריר הסובלנות ?


1.מגדירים, אפילו על דף ובאופן מילולי, את כישורי הסובלנות הנדרשים לעבודה מול הורים וילדים כחלק מהגדרת התפקיד של הגננת/ מנהלת .
2.לומדים ומבינים לעומק את צרכיהם של ההורים כלקוחות הגן על מנת להפריד את צרכי ההורים מצרכי הילדים. לא עוד סיפוק צרכיו של ההורה באמצעות סיפוק צרכיהם של הילדים.
3.לומדים את הפסיכולוגיה העומדת מאחורי צרכים אלו של ההורים. ככל שנבין אותם יותר כך יהיה לנו קל להתייחס אליהם בסובלנות ומוכרות.
4.לומדים כיצד נותנים מענה לאותם הצרכים בשיטת המניעה = כיצד אנו נותנים מענה לאותם הצרכים עוד מלכתחילה, עוד לפני שהצרכים יצופו בלתי מסופקים .

לדוגמא – הצגת מדיניות ברורה באסיפת ההורים וחזרה עליה באמצעים שונים, טכנולוגיים והמחשתים כדי ליצור הפנמה מלאה.
5.לומדים כיצד מתמודדים באופן מעשי במגוון מוגדר מראש של סיטואציות בהן ההורה מציף צורך בלתי מסופק. מגדירים מראש רשימה של סיטואציות בעלות דילמה והקשורות לצורך הורי בלתי מסופק ומגדירים מענה לאותה סיטואציה – לדוגמא :
דילמה :הורה המבקש לגמול את ילדו בטרם הילד מוכן, לתפיסתה של הגננת.
פרשנות אפשרית : סיטואציה הקשורה לצורך של ההורה לחוש הצלחה בתפקידו ההורי דרך שליטה וקידום סוגריו של ילדו .הורה שילדו אינו גמול בגיל שילדים אחרים כן גמולים, אלי גם אחיו נגמלו בגיל זה, יחוש שהוא עצמו עשה משהו לא בסדר או לא מספיק השקיע בקידום ההתפתחות של הילד, סוג של כישלון הורי.
מענה : 1. מתן להורה הסבר על התפיסה , הגישה והמדיניות של מנהלת הגן/הגננת בנושא גמילה מחיתולים.
2. הדרכת הורים על גמילה מחיתולים- מתן מאמר בנושא, הסבר כיצד נוכל להעצים את הילד באמצעות הגמילה וכמו כן, השלכות לגמילה בטרם עת, שיקוף לתחושותיו של ההורה תוך יצירת נורמליזציה לתחושותיו, קביעת תכנית משותפת לגמילה תוך סנכרון והסכמה מלאה בין ההורה למנהלת/גננת על התכנית שתתקיים בבית ובגן בשיתוף מלא.

את השריר הזה חייב כל הזמן לאמן ולחזק וכמו כל שריר אחר גם שריר הסובלנות, כשמפסיקים לאמן ולחזק אותו, הוא מתרופף.

התרופפות השריר הינו מצב בעייתי מאחר ושריר זה הוא השלד לתעסוקה שלנו כאנשי חינוך ועסקים העומדים מול לקוחות עם צרכים ייחודיים ורגישים במיוחד כאלה המשלמים ממיטב כספם בעד כישוריי הסובלנות שלנו.

 

שלכם תמיד

מיכל הרפז


הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד