איך צולחים שינויים ומעברים מבלי שהילד יכנס למשברים?
אז הסכמנו על העובדה שאף אחד לא מת על שינוים. יש דעות שונות בנושא. חלק חוששים שהשינוי ישפיע ויערער את הילד, וחלק אומרים "זה בכלל לא מזיז להם, ילדים מתרגלים להכל" . אז, כן, וכן. השינויים משפיעים אולם ילדים מתרגלים להכל. אז מה עושים ? וכיצד צולחים שינויים בבית ובגן ללא כניסה למשברים ורגרסיות למיניהן ?
מאחר והקושי נובע מאובדן תחושת הוודאות והביטחון, החזירו לילד מעט מאותן התחושות בעזרת:
א. הכינו את הילד לקראת השינוי באמצעות שימוש בעובדות: "מחר בבוקר מירי, הסייעת החדשה תגיע לגן. אתם עדיין לא מכירים אותה .כשהיא תגיע ותכירו אותה, נשחק איתה ביחד, והיא תקריא לכם סיפור שתבחרו." ב. הקרינו ביטחון בשינוי. חרדה וחשש ולו הקטן ביותר הקיים בכם יעבור מידית אל הילד – ברור ולגיטימי שתחושו גם אתם את אובדן הביטחון אולם הילד לא יכול להכיל את הקושי שלכם. מומלץ שאת הבשורה יבשר מי מבין המחנכים שפחות חושש ומעורער מהשינוי. ג. ערבבו בין המוכר לחדש לצורך האיזון – "מירי הסייעת החדשה, תוכל להקריא לכם את כל הספרים שאתם מכירים והכי אוהבים", "הבית החדש אליו נעבור נמצא קרוב לבית של סבתא ולגן השעשועים הגדול שבקרנו בו שבוע שעבר", "תוכל לקחת איתך לגן החדש את הדובון שאתה הכי אוהב מהבית".
כדי לצלוח מעברים ושינויים בחיים הנותנים תחושה של ריחוף באוויר, חשוב להניח קרקע כמה שיותר יציבה וחזקה מתחת לרגלים של הילד, עשו זאת עם מחשבה ואמפתיה ותנו גם לעצמכם ולילד את הקרדיט שבסיום תהליך ההסתגלות הכל יחזור לשיגרה.
שלכן,
מיכל הרפז