Children's Toys

מאמרים

הומור ככלי יעיל לפתרון קונפליקטים בגן הילדים

לפני כשבוע מצאתי את עצמי במצב מאד בעייתי בלשון המעטה. באותו יום קמתי בבוקר עם לו"ז מתוכנן, מסודר ומאורגן, התלבשתי בצורה מכובדת, הספקתי לארגן את הבית, להכין את הילדים לבית הספר, לשים סיר עם מטעמים על האש, להקדיש זמן למענה לפניות במייל ואפילו לאכול ארוחת בוקר מפנקת. בשעה 10:30 בבוקר, יצאתי לעבר הרכב השכור שלי שהמתין בחנייה, נעלתי את הדלת מרוצה מאד מעצמי ומההספק. התנעתי ונסעתי לדרכי לפגישה מאד חשובה עם הידיעה שאסור לי לאחר. עם מוסיקת בוקר ואוויר מרענן שחדר מהחלון, חשבתי לעצמי, היום יהיה יום מוצלח. בעודי יוצרת בראשי חשיבה חיובית ובונה על הכביש המהיר, הרכב החל לגמגם. הרגשתי איך הדופק החל להאיץ עם כל קפיצה לא ברורה של הרכב על הכביש. הרכב האט בהדרגה וחום המנוע החל לעלות.

עצרתי בצד הדרך כשמכוניות חולפות על פני במהירות שיא ושלפתי את מספר הטלפון לחברת ההשכרה שאמורה להעניק לי שירותי דרך במקרים שכאלו. התקשרתי והמתנתי למענה. הקשבתי למוסיקת ההמתנה, הדקות חלפו והמשכתי להמתין. נעצתי מבטים על שעון היד בעיניים חודרות כאילו מנסה לעצור את הזמן. המחשבות על הפגישה שלא יכולה להידחות, על הפגישות המתוכננות להמשך היום, על הילדים שאני צריכה לאסוף מביה"ס ועל הקניות שתכננתי לאחה"צ והבנתי שהכל עשוי להתבטל ולהתחלף בתכניות מגירה. ואז חום גופי החל לעלות והזעם הצטבר לכדור ענק שמחפש דרך החוצה כדי להתפוצץ. בעוד הזעם מתגבר, ענתה לי נציגה מחברת ההשכרה וביקשה לסייע לי בפנייתי. הסברתי לה את הסיטואציה בתוספת כמה אמוציות "נעימות" מבלי לחכות לשאלות מכוונות מצידה. הייתי כל כך נסערת על שמסרו לי רכב לא תקין ועל עוגמת הנפש והנזקים העסקיים של אותו היום, שקשה היה לי אפילו לשמוע את תשובותיה. הנציגה שמעה את דבריי וביקשה שאמתין. המתנתי, והיא שבה אלי עם שאלה לגבי מיקומי. מסרתי את הפרטים ושוב היא ביקשה ממני להמתין. חזרה ושוב שאלה את אותם הפרטים. שוב מסרתי את הפרטים והיא החלה לבדוק דברים במערכת ושוב שאלה חלק מהפרטים שכבר מסרתי. מה קורה פה ?? ברור היה שנפלתי על נציגה לא מקצועית . תפסתי את הראש, לקחתי נשימה אבל הכעס היה שם וסרב להתפנות לטובת הסובלנות . הנציגה היתה הגורם הראשון שעמד מולי ויאכל היה לחטוף הדף של לקוח כעוס. ואז, דקה לפני שהפצצה עמדה להתפוצץ, אותה נציגה פנתה אלי בנימה מאד אישית ואנושית. היא סיפרה לי שהיא חדשה בתפקידה ועדיין לא מספיק בקיאה בפרטים. היא הבטיחה לי שהיא עושה את הכל על מנת לתת לי מענה וגם אם זה ייקח קצת יותר זמן, היא מבטיחה שהמענה הטוב ביותר יינתן. לפתע, היא החלה לשאול אותי שאלות קצת פחות קשורות למענה הטכני אך בהחלט קשורות למענה האנושי והרגשי הבעייתי שנמצאתי בו. היא שאלה אותי היכן אני נמצאת ואם אני נמצאת לבד. היא הביעה המון אמפטיה והבנה למצב הלא נעים בו אני נמצאת ואפילו סיפרה לי סיפור אישי שדומה לשלי רק כזה שסופר עם המון הומור. היא סיפרה לי שהיא גם נתקעה על הכביש עם הרכב שלה בתוספת שני ילדיה האישיים שדווקא אז היו צריכים להגיע לשירותים, דווקא אז הם נעשו רעבים, דווקא אז נעשו מאד משועממים וכאנקדוטה מבדחת, אולם מעט שחורה ומוקצנת , היא סיפרה בגיחוך, שהיא שקלה לקפוץ מתחת לגלגלים. בתוך כל הסיטואציה המביכה והמטורפת הזו עלה לי חיוך קטנטן על השפתיים. היא המשיכה ואמרה, שהיא ממש מתנצלת שאני חווה כזו חוויה ובעודה מדברת איתי ומעודדת אותי ברמה אישית וכל כך אנושית היא מחפשת את המענה בתוכנה שלה ומוסרת לי את הפתרון. הגרר הגיע, נמסר לי רכב חלופי, הפגישה כן נדחתה בכמה ימים וכדור הארץ המשיך להסתובב על צירו.

חשבתי על המפגש הטלפוני עם אותה נציגה ונדהמתי מהאופן בו היא התמודדה עם הסיטואציה הכל כך בעייתית- לקוח אמוציונאלי, חוסר בידע, חוסר במשאבים ועומס של משימות על השולחן. היא, לעומת זאת, בחרה להשתמש לא רק בכלים המקצועיים העומדים לרשותה אלה גם בכלים אנושיים העומדים לרשות כולנו. מנהלות גן יקרות,

אנושיות היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הורה הנמצא במצב אמוציונאלי ואין כמוכן יודעות שהורים עשויים לפנות אליכן עם בעיות ושאלות שיכולות לעורר סערת רגשות אצלם ואצלכן. לעיתים, כשההורה נמצא במצב אמוציונאלי, הצורך העיקרי והראשוני שלו הוא מענה אמוציונאלי ולא טכני. אם עמדתן מול לקוח סוער, כעוס או מרוגש ונתתן לו מענה טכני, הוא עשוי ללכת מכן בהרגשה של חוסר שביעות רצון גם אם הפתרון שמסרתן היא מקסימאלי ואף אידיאלי. אם נדמה סיטואציה בגן, נוכל לחשוב על הורה התקוע בפקקים נוראיים בדרכו חזרה מהעבודה לאסוף את ילדיו מהגנים. הוא מתקשר לבת הזוג והיא באמצע פגישה ולא עונה לטלפון, הסבתא והסבא בחופשה והדודה בדיוק קיבלה צירים והובלה לביה"ח . הוא מתקשר לחוץ ונרגש להודיע שיאחר ולבקש שימתינו עם הילד בגן עד שיגיע. הוא נבוך וחסר אונים ואתן, מבלי להתייחס למצב הרגשי בו הוא נמצא, מוסרות לו פתרון שאחת המטפלות תמתין לו בגן .באופן התמודדות זו, ההורה יסיים את השיחה עם תחושה נוראית וחוסר האונים רק יתעצם. תחשבו שאם הייתן, מעבר לפתרון הטכני שכבר גם ככה מסרתן, הייתן מביעות הבנה ואמפתיה, אולי אפילו הייתן מציינות שדבר כזה יכול לקרות לכולם. הייתן יכולות גם להתלוצץ איתו בטלפון על משהו חמוד ומצחיק שהילד שלו עשה היום, לעודד אותו ולתת לו תחושה שהסכמנו לחרוג מהמדיניות הטכנית כי אנחנו קודם כל בני אדם . שלא חלילה נטעה, אין קשר בין הקפדה על מדיניות הגן לבין מתן מענה אנושי, אמפאטי ונטול ביקורתיות למקרים שיכולים לקרות לכל בן אדם . במקרה זה נתתם להורה את המענה האמיתי לו הוא היה זקוק באותה סיטואציה, ללא ספק, כשאנו נרגשים ואמוציונאליים, תיאוריות וכלים מקצועיים עשויים לא להספיק . אם נדמה מצב נוסף בגן, נוכל לחשוב על הורה המביא ילד חולה לגן לאחר שהמנהל שלו בעבודה דרש ממנו להגיע לכנס שאורגן כבר לפני חודשים ובו הוא אמור לנאום. אף אחד מהמשפחה לא יאכל להגיע והוא מחליט לתת לילד נורופן ולשלוח אותו לגן בתקווה השכל יהיה בסדר. ההורה חש רגשות אשמה עמוקים, תסכול עצום מהעובדה שאין לו שליטה במחויבויות שלו אלה המחויבויות שלו שולטות בו. הוא מגיע לגן ואת, מנהלת הגן, מבחינה שהילד נראה חולה. את שואלת את ההורה והוא במבוכה רבה מנסה לספר את הסיפור בתוספת כמה תירוצים וסילופים . אם היית מבהירה לו שהילד לא יכול להישאר בגן, אולי מציעה לו מטפלת שפנויה היום לסייע לו מבלי להתייחס למבוכה ולאשמה שהוא חש, הוא היה הולך לעבודה עם מועקה שתישאר שם להמון זמן מבלי שהוא יוכל למנוע מצבים כאלו בעתיד. תחשבי שאם היית מקדישה כמה דקות כדי לחבק אותו במילותייך, לשקף לו את המצב בו הנמצא, לצחוק על אתגרים שכאלו העומדים בפני כל הורה ואפילו לשתף אותו בקצרה במצבים מסוג זה עימם התמודדת בעצמך. ואז, רק לאחר מכן, מציעה לו את הפתרון. במקרה שכזה, ההורה היה סולח לעצמו על שאיננו מושלם ומשלים עם המצב באהבה. קחו לכם את הנושא למחשבה לפני אסיפת ההורים הראשונה לקראת תחילת שנה . אם תפתחו את האסיפה בחשיפה אישית שלכם מול ההורים , תחשפו את ההתרגשות שלכן, תהיו כנים עם רגשותיכם ותחשפו מהסיפורים האישיים שלכן, אתם תתפסו כאנושיות ותזכירו להם שהשיחה היא קודם כל בין אנשים. אל תשכחו לצחוק צחוק אמיתי ולחייך חיוך מתרגש, אני מבטיחה שכל מגננות ומחסומים למניהם העומדים בניכן לבין ההורים יוסרו ויימסו מחום אנושי.

הכתבה מאת מרכז הרפז בע"מ כותבות : מיכל הרפז ושלי נער

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כיצד ניתן לגשר על הפערים בתפיסות הצוות

גננת דתייה בגן חילוני, צימחונית בגן של אוכלי בשר..כיצד ניתן לגשר על הפערים בתפיסות? במהלך השנים התאפשר לי לפגוש אנשים רבים עם תפיסות עולם ואורח חיים שונים האחד מהשני, שונים במעט ושונים עד רמות קיצניות

"הכינה נחמה באה לביקור"… איזו צרה…

"זהו נשבר לי, נשבר לי מהכינים שמסתובבות על ראשי הילדים ומוצצות להם את הדם". כך אמרה לי שיר, גננת ממודיעין. "כל היום אני רואה ילדים מתגרדים, ובזמן משחק כשהם מקרבים ראשיהם, אני מדמיינת בעיני רוחי איך הכ

כיצד אפשר לשלוח את הילדים לגן כשיש איום בטחוני?

בראשון לספטמבר, מרבית האימהות והאבות ייקחו את ילדיהם הרכים לגני הילדים. הם ינשקו ויחבקו אותם וימשכו ליום עבודה שגרתי מלאים בתחושות חרדה טבעיות הקשורות לתהליכי ההסתגלות ובניית יחסי האמון מול המטפלים הח

© 2020 כל הזכויות שמורות למרכז הרפז | המרכז הארצי להכשרת גננות לגיל הרך

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים א' - ה' בין השעות 08:30-15:30

     רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב

     09-7966566

     info@m-harpaz.co.il

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

עכשיו תורך להיות גננת

עכשיו תורך להיות גננת!
רוצה לקבל מאמרים? טיפים ועצות בנוגע לעבודה עם גילאי לידה עד 3?
השאירי מייל והצטרפי לניוזלטר השבועי של מרכז הרפז

מאמרים נבחרים

הכשרת גננות

כל מה שאת צריכה הוא לרכוש את הידע ולקבל את התעודה לה את ראויה-שתעשה לך סדר בראש, תיתן לך את הגאווה והמעמד המגיעים לך ותעזור לך למצוא את הדרך הנכונה והמהירה ביותר לתפקיד חייך.
הצטרפי אלינו למסלול להימודים להסמכת גננות לגילאי לידה עד 3

ממליצה מאודדדדד ללימודים במכללת הרפז, תוכנית שנתית לגן אצל המאסטרית מיכל הרפז. קיבלתי ים של חומר לימוד מאוד מעניין . מי שרוצה להרגיש גננת משמעותית בעלת ידע נרחב בכל נושאי הלימוד חייבת ללמוד את זה.

מיה שמש

צרי איתנו קשר בטלפון - 09-7966566 או מלאי את פרטייך