Children's Toys

מאמרים

התאגדות הורים מול מנהלת הגן- הפחד וההתמודדות

התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה, מרבה לעלות ולהציף לאחרונה ולמעשה כל הזמן, סיפורים על גננות ומורים שחוטאים בתפקידם החינוכי. גננת שהשפילה ילד, מורה שלימדה על שואה באמצעות גילויי גזענות, גננת שצעקה ועוד ועוד …..למול כל סיפוריי האימה הללו ניצבים ההורים חסרי הביטחון מול מערכת חינוכית פורמאלית ובלתי פורמאלית ענקית חסרת וודאות ומאד לא אמינה .

איך אדאג לכך שהילד שלי לא ייפול לידיה של גננת כזו ????

ללא ספק קיימת מערכת יחסים מאד לא יציבה בין ההורים למערכת החינוך כשני גורמים עיקריים האחראיים על חינוכו של הילד והאמורים לשתף פעולה באופן מלא על מנת שזה יחונך בצורה מיטבית ויצמח להיות אדם בעל דימוי עצמי חיובי גבוהה. מערכת היחסים שנוצרה מבוססת על המון חרדות, אי וודאות וחוסר ביטחון בוודאי בשל מכלול של גורמים כגון תרבות, מצב ביטחוני, כלכלה ובעיקר האופן שהמערכת החינוכית החל מגיל 0 נתפסת !

אז נכון להיום יש לנו דור של הורים חסרי ביטחון במערכת החינוכית ואמונה שאין באמת על מי לסמוך כששמים את הילד בגן או בבה"ס וגם אין לאין לפנות. הדרך היחידה שלהם לבטא זאת היא באמצעות הזדהות .

הורים רבים מדברים ומזדהים אחד עם השני, מספרים, מפרשנים ועורכים מפגשים על מנת לדון ולחרוץ דין לגננת. תרבות ההזדהות בין ההורים כגוף אחד מול המערכת החינוכית הגדולה יצרה "תרבות של הלהום" התאחדות, התאגדות והתלהמות של קבוצת הורים המפעילים לחץ בלתי מתון על המערכת לביצוע החלטות שנראות להורים כנדרשות. בתוך הגנים הפרטיים ניתן לראות התאגדות של הורים המתאחדת לשינוי החלטה בנוגע לפיטוריי עובדת, בנוגע לביטול ימי חופש שנקבעו בגן מלחתחילה, להוצאת ילד שמרבה לנשוך מהגן ועד להקמת גנים חדשים המבוססים על פורמט חדש הנקרא "גן הורים" ובו ההורים הם המנהלים כאשר די ברור לכולם שאלו צמחו בדיוק מאותו מקום של חוסר אמונה במערכת .

התאחדות ההורים כנגד המערכת היא פעולה מרדנית חד משמעית שחייבת להדליק נורה אדומה זרחנית לכל המערכת החינוכית בכלל כמו גם לכל איש חינוך, גננות, מנהלות גנים ומורים. למה ההורים נוקטים בפעולה של מרדנות ? למה הם חשים שהם זקוקים להפוך לכוח גדול כדי להישמע ? האם באמת רק כשההורים מתאגדים, מתמרדים, שובתים ופונים לתקשורת רק אז נותנים במה לדבריהם ?

תזכרו שילד שלא מקבל תשומת לב ואוזן קשבת לוודאי יחוש חוסר ביטחון, ייסגר ולא יהיה פנוי ללמידה והקשבה וכאן בדיוק ייבחר לנקוט בהתנהגות מרדנית על מנת להשיג את תשומת הלב ולהישמע . הלא כך בדיוק קורה גם לנו כאנשים מבוגרים ? אם נחוש שאין לנו אוזן קשבת למול המערכת המקבלת את ההחלטות, אין מקום לדברינו, לוודאי נחוש חוסר ביטחון, נאטם בפני המערכת ולא נהיה פנויים ללמוד ולהבין אותה ולא רחוק היום בו נבחר לפעול במרדנות.

השאלה המרכזית לכל זה היא למעשה, האם המערכת החינוכית, החל מהגנים הפרטיים, מעונות היום, גנים ציבוריים ועד ביה"ס התיכון, האם אלו באמת נותנים מקום להורה למשב ולבקר את המערכת ???

תחשבו לרגע… כשלדבריו של מישהו יש משקל וחשיבות תמיד יקצו לו : 1. מקום 2. זמן 3. משאבים !!

בגנים הפרטיים, מנהלות גנים רבות כלל לא מקצות מקום לשיחות מול הורים. בגנים אחדים שכן הקצו חלל אותו כינו משרד לא עבר חודש לפני שהוא הפך למחסן לדברי יצירה .

האם מנהלת הגן מצליחה להגדיר זמן במהלך היום שבו היא פנויה טכנית ורגשית להקשבה להורה ? בתוך ניהול לוח הזמנים הצפוף של הגן, ניראה שגנים פרטיים רבים לא מצליחים להגדיר זמן המוקצה להורה בלבד ומותרים להורה את האפשרות ליצור קשר בשעות הערב אך גם זה נועד לנושאים חריגים, שאלות מיוחדות קונקרטיות ולא למשוב כללי.

האם הוקצו משאבים ותקציב שנועדו ליצירת דרכי תקשורת להעברת המשוב ? הכשרות בנושא, זמני ואמצעי עצירה מהשגרה לצורך בדיקה ומשוב כדי לטפח את מקומו של ההורה ולתת משקל ומשמעות לדבריו ?

בגנים עירוניים האתגר בנושא מתעצם כשהגננת נושאת יחד עם סייעת לצידה באחריות על 35 ילדים. האפשרות למצוא זמן ומקום לשיחות קשובות מול ההורה היא בגדר בלתי אפשרי. גננות מציעות להורה את האפשרות ליצור קשר טלפוני בשעות מוגדרות בערב אולם לשיחות קשובות ומשובים פרונטאליים אין מקום בכלל . בחלל הגן בשעות הפעילות אין כלל מיקום לקיים שיחות מעין אלו ומתי יימצא הזמן המתאים כשנוכחותה של הגננת תמיד נדרשת ? האם על הגננת לקיים שיחות אלו בשעות הערב על זמנה הפרטי וללא תגמול בשכר ?

בביה"ס הסיפור לא משתנה כלל רק המערכת החינוכית מסתעפת ותמיד מחוסר פניות של המורה נדמה להורה שעליו לעקוף ולגשת ישירות לרכזת, ליועצת ולמנהלת . האם מערכת החינוך הענקית מגיל 0 תופסת את דבריו של ההורה כרצויים בכלל או אולי עדיף שיסמוך, יאמין וישתוק ???

מערכת חינוכית בין אם היא פרטית ובין אם היא ציבורית חייבת להיות בעלת חוט שדרה איתן ויציב, גבולות ומדיניות ברורה שתוביל למטרות. בוודאי שלא כל הורה בתוך המכלול התרבותי והאישי הקיים בישראל יסכים עם הדרך והמטרות אולם, הייתכן שמערכת המצפה מההורה לשיתוף פעולה תנקוט בבלעדיות ומשוב חד צדדי ותצפה מההורה לשתיקה ? אי אפשר שהמערכת החינוכית תטען שהיא כן נותנת מקום לדבריו של ההורה ולכן מסמנת תאריכים על לוח השנה בתור אסיפות הורים ושיחות הערכה הרי ההורה לא נעלם וצץ רק בתאריכים אלו…

חוסר הקצאת מקום, זמן ומשאבים לתקשורת הולמת, יומיומית, פרונטאלית וגם אינטראקטיבית היא עדות חד משמעית למשקל הדל שיש למשוב מצידו של ההורה . אם הדלת תמיד פתוחה, אז לאיזה חדר בדיוק ועד כמה נמצא שם מישהו שישמע את קולו של ההורה ?

בשלב זה נשאלת רק עוד שאלה, למה קולו של ההורה כל כך לא רצוי במערכת זוגית הנדרשת לשיתוף מלא?

העניין הוא שמערכת יחסים זו היא כמו בין זוג נשוי שבוא אחד הצדדים נמצא עם הילדים רוב שעות היום ומגלה מאמצים עילאיים והתמדה בחינוך הילדים ואז בסוף היום מגיע הצד השני ומעביר ביקורת או שואל שאלות…האם יש לו זכות לכך? האם זה לגיטימי? כיצד על מקבל הביקורת להרגיש ולנהוג עם זה ? אז כן, יש בהחלט זכות ואפילו חובה לצד השני לשאול, להתעניין, להבין, להביע, לבקר ולתת משוב… ללא זה אין מערכת יחסים יש תכתיבים ! וכשמדובר על שני צדדים העוסקים בחינוך הילד זאת נוסחה מדויקת למרדנות.

ההתאחדות, ההתאגדות והמרדנות של ההורים כקבוצות המפעילות לחץ לבסוף ידליק את הנורה במערכת החינוכית הגדולה, אולי אפילו אם נהיה מעט אופטימיים, יחולל שינויים גדולים. בינתיים כל איש חינוך ומנהל מערכת חינוכית יצטרך לערוך את השינוי בעצמו כדי לא למצוא עצמו תחת מתקפה מרדנית אמוציונאלית שבה אין אף מרווחים אלה רק מפסידים בעיקר הילד עצמו .

לכן כמה דברים חשוב לזכור :

ההורה רוצה לשמוע ולהשמיע לכם דברים כל יום ולא רק בתחילת שנה ובסופה

ההורה רוצה להרגיש קרוב אליכם, להכיר אתכם בצורה כנה, שתכירו אותו בצורה כנה תשתפו ולא תבקרו

אם ההורה לא ימצא אצלכם אוזן קשבת, הוא ימצא אותה בגינה או בפיקוח

אם אין לכם מקום מוגדר, זמן מוגדר ומשאבים המיועדים לילדים בגן, האם תוכלו לחנך ? אם אין לכם מקום מוגדר, זמן מוגדר ומשאבים המיועדים להורה, האם תוכלו באמת להקשיב, להדריך ולשתף ?

בהצלחה מיכל הרפז

רוצה ללמוד עוד על עבודה עם ילדים בגילאי לידה עד 3? לחצי כאן

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כיצד ניתן לגשר על הפערים בתפיסות הצוות

גננת דתייה בגן חילוני, צימחונית בגן של אוכלי בשר..כיצד ניתן לגשר על הפערים בתפיסות? במהלך השנים התאפשר לי לפגוש אנשים רבים עם תפיסות עולם ואורח חיים שונים האחד מהשני, שונים במעט ושונים עד רמות קיצניות

"הכינה נחמה באה לביקור"… איזו צרה…

"זהו נשבר לי, נשבר לי מהכינים שמסתובבות על ראשי הילדים ומוצצות להם את הדם". כך אמרה לי שיר, גננת ממודיעין. "כל היום אני רואה ילדים מתגרדים, ובזמן משחק כשהם מקרבים ראשיהם, אני מדמיינת בעיני רוחי איך הכ

כיצד אפשר לשלוח את הילדים לגן כשיש איום בטחוני?

בראשון לספטמבר, מרבית האימהות והאבות ייקחו את ילדיהם הרכים לגני הילדים. הם ינשקו ויחבקו אותם וימשכו ליום עבודה שגרתי מלאים בתחושות חרדה טבעיות הקשורות לתהליכי ההסתגלות ובניית יחסי האמון מול המטפלים הח

© 2020 כל הזכויות שמורות למרכז הרפז | המרכז הארצי להכשרת גננות לגיל הרך

שעות הפעילות שלנו למענה טלפוני:
ימים א' - ה' בין השעות 08:30-15:30

     רחוב שושנה פרסיץ 1 תל אביב

     09-7966566

     info@m-harpaz.co.il

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

עכשיו תורך להיות גננת

עכשיו תורך להיות גננת!
רוצה לקבל מאמרים? טיפים ועצות בנוגע לעבודה עם גילאי לידה עד 3?
השאירי מייל והצטרפי לניוזלטר השבועי של מרכז הרפז

מאמרים נבחרים

הכשרת גננות

כל מה שאת צריכה הוא לרכוש את הידע ולקבל את התעודה לה את ראויה-שתעשה לך סדר בראש, תיתן לך את הגאווה והמעמד המגיעים לך ותעזור לך למצוא את הדרך הנכונה והמהירה ביותר לתפקיד חייך.
הצטרפי אלינו למסלול להימודים להסמכת גננות לגילאי לידה עד 3

ממליצה מאודדדדד ללימודים במכללת הרפז, תוכנית שנתית לגן אצל המאסטרית מיכל הרפז. קיבלתי ים של חומר לימוד מאוד מעניין . מי שרוצה להרגיש גננת משמעותית בעלת ידע נרחב בכל נושאי הלימוד חייבת ללמוד את זה.

מיה שמש

צרי איתנו קשר בטלפון - 09-7966566 או מלאי את פרטייך