Children's Toys

מאמרים

10 משפטים שאפשר לומר להורים קצת אחרת…

תקשורת טובה היא בסיס להצלחה של מערכות יחסים. במערכת היחסים העדינה הנרקמת בין הגננת להורים, לא פעם אנו עדים לכשלים בתקשורת, כאלו שמביאים לכעסים, התמרמרויות, שמביאות לשיחות מעל ראשם של הילדים, וגם להתבדחויות ציניות זה על גבו של זה.

במערכת יחסים זו, חלק מחובותיה של גננת ומנהלת גן היא חובת הדיווח להורה כמחנכת ואחראית ראשית בחייו של הילד . עליה להעביר מסרים להורים, ולדעת כיצד להעביר אותם נכונה על מנת להגיע להבנה ושיתוף פעולה. חשוב לדעת, שהשיחה בין הגננת להורה איננה מבוססת רק על נתונים ועובדות טכניים, היא מבוססת על שיתוף, תהליכים, צרכים ורגשות. המידע הזורם מהגננת להורה חייב להיות באופן כזה המייצר דיאלוג, תוך כדי הדרכה, הבעת אמפתיה ומקצועיות. שיחה שאינה כזו, תגרום להורה לשלוף את כל המגננות, לדחות את הדברים הנאמרים, מה שבהכרח יוביל לפילוג ואטימות בין הצדדים.

הבאתי בפניכן דוגמאות ל- 10 משפטים שכיחים העולים בשיחות בין הגננת להורה. כולם לגיטימיים, אך הם כאלו שעלולים ליצור עימות, ביקורת ואנטגוניזם.מה לא כדאי להגיד ומה כן,הרי הם לפנייך.

לא כדאי לומר

"אני מבקשת לא לאחר זה מאד מפריע" בוקר, עבור מרבית ההורים לילדים צעירים הוא מרוץ נגד הזמן. להתעקש עם הילד שיקום מהמיטה, שיצחצח שינים, שיתלבש לבד שיצא כבר מהבית, ינעל נעליים ויכנס לאוטו ובדרך יש עוד 20 אירועים בלתי צפויים של הרגע האחרון. עם כל זאת, אין זה אומר שההורה לא מתבקש להגיע לגן בזמן ובטח לא להפריע באמצע המפגש.

כדאי לומר

"בוקר טוב (חיוך מברך לילד ולהורה) אני שמחה שהגעתם. אנחנו באמצע מפגש אז תוכל להצטרף בשקט (לילד). מאד חשוב שיואב יגיע לפני המפגש כדי שיוכל לסגל לעצמו את הרגלי השגרה ולהיערך לפעילות יחד עם שאר הילדים, זה מעניק לילד וודאות וביטחון (להורה)."

הפנייה אל ההורה והצבת הגבול חייבת להיעשות עם אמפטיה כנה, מתן כבוד למאמצים שלו כן להגיע בזמן והעברת רציונאל ומדיניות ברורה בנושא. נכון.. זה קצת יותר ארוך אבל בטוח מגדיל את הסיכוי שההורה באמת יקשיב ויפנים.

לא כדאי לומר

"היי נירה, יואב לא מרגיש טוב הוא כבר שלשל כמה פעמים, מתי את באה ?" כל הורה הרואה על צג הטלפון המצלצל את שמה של הגננת בעודו בעבודה, חש איך חום אדיר עולה ישירות לראשו ותחושת בהלה משתקת …."מה קרה ? הכל בסדר ? מה עושים עכשיו ?? איך יוצאים באמצע היום לאסוף את הילד ? " חשוב לפנות להורה בצורה רגישה כדי לסייע לו להשלים עם המצב והקושי . גננות רבות ממהרות לשפוט את ההורה מתוך חשד שמלכתחילה הביא בבוקר את הילד חולה. "איזה מין חוסר אחריות זה ?" חשדות כאלה לא ניתן להסתיר גם אם תאמרו את המשפט בשירה וזימרה. עם הבנה זו לגבי הסיטואציה, אמפתיה ומקצועיות נטולת ביקורת,

כדאי לומר

"היי נירה, מה שלומך. אני מצטערת אבל יואב לא מרגיש טוב, הוא שלשל כמה פעמים. אל דאגה, אנחנו נותנים לו לשתות המון,  שטפנו אותו והוא כרגע נח. אני מבינה שזה קשה לצאת באמצע יום העבודה אבל שלשולים מאד מדבקים. אנחנו מחבקים אותו עד שתגיעי " כאשר יש בגן מדיניות ברורה בנושא מחלות והמון אמפטיה ביישומה, יהיה להורה קל יותר להשלים עם הקושי שבסיטואציה.

לא כדאי לומר

"הילד התגרד כל היום, אני מבקשת ממך לטפל בכינים שלא ידביק את כולם" כינים….כינים… כמו חלום בלהות שחוזר כל שני וחמישי .כבר סיפרנו את הילד, חפפנו, סירקנו במסרק צפוף ושלחנו לגן. ושוב כאילו לא נעשה דבר והן חוזרות ומציקות לילד וגם להורה. גם המצב הזה מחייב המון רגישות ומקצועיות לצד מדיניות ברורה. ניתן לומר את הדברים באופן שייתן להורה להבין שכל ההורים כמוהו מתמודדים עם התופעה, זה טבעי, זה נובע מהסביבה שילדים בגיל הרך משחקים בה (חול, גני שעשועים וכד') זה לא נעים, אבל גם לא נורא.

כדאי לומר

"(בחיוך נחמד ומבין) גם יואב קיבל ביקור מהכינה נחמה, כמו ילדים רבים בשלב זה או אחר. מומלץ מאד אחרי טיפול לטפטף מידי יום קצת רוזמרין ולסרק באופן קבוע במסרק צפוף אחרי מקלחת…" קצת הומור, אמפתיה, הזדהות ונורמליזציה לסיטואציה יוכלו מאד לעזור .

לא כדאי לומר

"הוא פספס היום המון פעמים" או "ברח לו קקי במכנסיים" גמילה מחיתולים הוא תהליך שאיננו מסתיים בהסרת החיתול והחלפתו בתחתון צבעוני ונחמד. לאורך זמן הילד 'יפספס' כמה פעמים באופן טבעי ובריא. הבעיה היא שכל 'פספוס' מעורר חרדה אצל ההורה שחלילה הילד ברגרסיה. על ה'פספוסים&#